top of page

!איזה כיף שזכינו להכיר

אני יובל מנשה, הפנים והידיים מאחורי Gold & Garden

אני מאמינה שאמנות היא לא רק תחום אחד, אלא דרך חיים והשקפת עולם. היא מלווה אותי בכל מה שאני עושה ובאופן שבו אני חווה את העולם.

​

את היצירות שלי אני יוצרת במגוון חומרים וטכניקות: תכשיטים לקשט את הגוף, פריטי נוי לבית ושאר דברי אמנות יפים שנועדו להעלות חיוכים ולשמח את המתבונן.​

אישה עומדת ביער בנינוחות ומחייכת למצלמה

יש אמנים שיוצרים כדי לבטא כאב ורגש.
אחרים מעבירים מסר או ביקורת.

אני יוצרת את מה שאני רוצה להרגיש.

זה מצחיק. דווקא לא תכננתי ליצור תכשיטים...

מגיל צעיר האמנות ליוותה אותי בהמון היבטים בחיים.

לאורך השנים נהניתי להשתעשע ביצירת עבודות יד משלל סוגים ובמגוון חומרים. כל מה שבא ליד נהפך אצלי לפריט שמטרתו היחידה היתה להעלות חיוך.

​

בגיל 8 התחלתי ללמוד ציור ומילאתי את כל קירות הבית והמסדרונות בציורים צבעוניים, שרובם הציגו נופים פסטורליים, טבע והרבה ירוק.

לקראת סוף בית הספר היסודי נחשפתי לעולם התיאטרון ואמנויות הבמה, וגיליתי שיצירה לא חייבת להיות פיזית כדי להיות נפלאה. 

את השיעורים בבית הספר התיכון ביליתי ביצירת קלסר מלא בעיצובים של שמלות ערב מוגזמות שהיו בהחלט מתאימות לשטיח האדום.

בגיל 21 כשעברתי לדירה משלי עם בן הזוג הייתי צריכה ללמוד לבשל וגיליתי שגם במטבח יש מקום ליצירה, ובשפע. אפילו אפשר להגדיל ולומר שזה הסטודיו הכי פעיל שלי עד היום.

​​

ואת כל אלו ליוו עשרות פרויקטים קטנטנים שהשתלבו בחיי היומיום, ומתנות מיוחדות שיצרתי לקרובים שלי לאורך השנים.

​

במשך שנים ידעתי שאני צריכה לעסוק באמנות או תחום יצירתי כלשהו, אבל חיפשתי ושקלתי ללא הפסקה...

עד שהבנתי משהו פשוט:

כל מה שאני יוצרת נראה כמו תכשיט

והחלטתי להתמסר לזה.

​

מכאן התחלתי ללמוד צורפות וטכניקות תכשיטנות נוספות ופתחתי את סטודיו Gold & Garden.​​

​

ואז הגיע הטבע

פה הגענו לעוד נקודה מצחיקה, כי לטבע ולי גם יש סיפור.

​​

גדלתי כילדה עירונית, בקומה השישית בבניין מעל לכביש ראשי.

התרגלתי לשמוע מכוניות נוסעות כדרך קבע ושלל רעשים אורבניים טיפוסיים.

אגדיל ואומר שאפילו לא אהבתי לצאת לטיולי ההליכה המשפחתיים בטבע. לא ראיתי כל הנאה בללכת שעות ארוכות, להתלכלך בחול ובבוץ, להיעקץ על ידי חרקים ולסיים את היום עם גוף כואב ונוף יפה. 

​​

את החיבור לטבע גיליתי כשקיבלתי את העציצים הראשונים שלי. 

אלו היו שניים - האחד בזיליקום והשני מעורב בכמה סוגי פרחים.

ואמנם עציץ הפרחים שהיה מונח ממול לדלת הכניסה נגנב בערב חג אחד (נראה כי אחד מעוברי האורח שכח לקנות מתנה והפרחים התאימו)

אבל מאז נוספו עוד ועוד.

עציצי הבית והטיפול המסור שדרשו הם שיצרו עבורי את החיבור לטבע שמעולם לא היה לי.

​

גיליתי את הטבע האחר.

​​

לא הטבע שדורש ממני להשקיע שעות ארוכות ומאמץ פיזי על מנת להסתכל על הרים רחוקים.

הטבע של הפרטים הקטנים.

של נבט שמבצבץ מהקרקע, של פרפר רך שמתעופף בלי להשמיע קול, של פרח קטנקן שבדיוק מתחיל להיפתח...

זה הטבע שלא מאמץ אותי, אלא מאפשר לי לעצור ולנשום.

למלא את הלב.

להתמסר ולחייך.

​

בטבע הקטן הזה מצאתי מקור ענק להשראה.

אמנות אופטימית

כשנתתי לידיים להוביל מצאתי את עצמי יוצרת אוסף של תכשיטים קסומים ומיוחדים, בהשראת הטבע שגיליתי.

בהמשך, כשהרגשתי צורך להרחיב את הסטודיו, נזכרתי בכל הילדות ובדרך שעברתי.

בכל החומרים שעבדתי איתם, ובכל האופנים שהאמנות הופיעה בחיים שלי.​

והבנתי.

התכשיטים נפלאים, אבל הם רק ביטוי אחד לאמנית שבי.

 

מאז אני משלבת בסטודיו פריטי אמנות נוספים.

כולם תכשיטים בדרך זו או אחרת: לגוף, לבית או לנשמה.

כולם מקבלים השראה מעולם הטבע, וכולם שמחים ואופטימיים.

כולם נוצרו במטרה לגרום למי שמתבונן בהם או משתמש בהם לעצור לרגע ולחייך.

​

עם הזמן הבנתי שאפשר לקרוא למה שאני יוצרת אמנות אופטימית.

לא בדיוק פנטזיה, אבל גם לא ריאליזם טהור.

זה איפשהו על התפר.

הכול קצת יותר יפה. הירוק קצת יותר ירוק, הפרחים קצת יותר שופעים, והאור זוהר בדיוק בנקודה הנכונה.

אני בוחרת ליצור את העולם כפי שהייתי רוצה לחוות אותו.

את היופי והטוב.

את מה שהייתי רוצה להרגיש.

​

אומרים לאמנים להתמקד ולבחור תחום אחד.

ואני שואלת: למה?

היצירה תמיד הייתה הדרך שלי לחקור את העולם - למה שאבחר רק דרך אחת?

​

ב־Gold & Garden תמצאו תכשיטים, ופריטי אמנות שונים, שנוצרו מתוך כל הסיפור הזה.

מסקרנות, אהבה לטבע, חקר באמצעות החושים והרבה רצון להפוך את העולם לקצת יותר נחמד.

​​

אני מזמינה אתכם להסתובב, לגלות ולבחור את מה שמדבר אליכם

ובתקווה להצליח לגרום לכמה שיותר אנשים פשוט לעצור, לנשום ולחייך!

​​

​​

bottom of page